שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה מפני הפיכתם למקור סכנה
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה היא דבר שדורש זהירות רבה. יש שם אדי מים בכל מקום, והמים עלולים להתפזר בכל מקום אחר. מעטפות רגילות אינן מספיקות במקרה כזה. כדי למנוע תקלות, אנו משתמשים במעטפות ברמת IP66, וכן בשיטות סגירה ייעודיות.
התמודדות עם האדי מים
כשאנשים רואים את הסימן IP66, הם חושבים על טפטופי מים חזקים. אך בחדר האמבטיה, האויב האמיתי הוא הטל. האדים מוצאים את הסדקים הקטנים ביותר, ונשארים על החיבורים החשמליים – וכך נוצר מסלול הולכה שאינו רצוי. אנו מתמודדים עם זה באמצעות חומרי סיליקון וחיבורים שנסגרים בצורה אטומה. אם הסגירה נפגעת, עלולה להיות תקלה במערכת החשמל, או אפילו קריסה של החיווט הפנימי. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
בידוד שנשאר יעיל לאורך זמן
אנו משקיעים הרבה זמן בחיפוש אחר חומרים שיבטיחו שהחשמל יישאר במקומו. כדי לשמור עליכם בטוחים, אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים עמידים בפני חום, כדי להפריד בין רכיבי החימום לבין המעטפת החיצונית. חומרים אלו עמידים, ואינם נהרסים גם כשהמחמם עובר בין טמפרטורות גבוהות מאוד לטמפרטורות נמוכות. אנו גם משתמשים בחומרי סיליקון או PTFE לחיבורי החשמל. למה? כי חומרי בידוד רגילים נשברים עם הזמן תחת חום כזה, וזה עלול להפוך למסוכן.
האיזון הנכון
יש סדר מסוים בהתקנת החוטים. יש לחבר את המעטפת לקרקע לפני שמזינים את המחמם בחשמל. זה חיוני. אך יש גם בעיה: מעטפת IP66 טובה מאוד למניעת חדירת מים, אך היא גם גורמת להצטברות חום בתוך המערכת. זה גורם לחום גבוה מאוד באזור האלקטרוניקה. אם נכניס הכל לשם בצורה צפופה מדי, החום יקצר את חיי המחמם. יש לבחור בצורה חכמה את סוגי החוטים והחיבורים, כדי שהבידוד לא ייהרס מוקדם מדי. הטריק שלנו הוא להשתמש במעטפות שמגנות על המערכת מפני מים, אך עדיין מאפשרות לחום לצאת החוצה. מדובר במציאת האיזון הנכון בין “חוסם מים” לבין “אי-הרס של המערכת”.