כיצד ליישם את תהליך האידוי של הוופרים בצורה נכונה (בלי לבזבז אנרגיה)
כשמיישמים את תהליך האידוי של הוופרים, הכל תלוי בדרך שבה מנהלים את החום. רובנו משתמשים בלמפות IR, אך הסוד הוא שהלמפה היא רק חלק מהתמונה. הקסם האמיתי נמצא ברפלקטורים.
אם לא נזהרים, כמות עצומה של אנרגיה יקרה תאבד לחינם. זה כמו לחמם את כל החדר רק כדי לחמם כוס קפה – זה לא טוב לחשבון החשמל, ובוודאי שלא טוב לכדור הארץ.
שימוש מיטבי בכל וואט
ניתן לראות ברפלקטור ככלי למניעת בזבוז אנרגיה. במקום שהלמפה IR תפלוט חום לכל הכיוונים, אנו משתמשים ברפלקטורים כדי ללכוד את האנרגיה שנעה בכיוון הלא נכון ולהחזיר אותה חזרה אל הסיליקון.
זו טכניקה פשוטה, אך היא מכפילה את כמות האנרגיה הניתנת לשימוש, מבלי שצריך להוסיף יותר אנרגיה מהרשת. כשמשיגים את רמת ההחזרה הנכונה, ניתן להפחית את כמות האנרגיה הנדרשת כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה.
המאבק עם החום והחומרים
בחירת החומר הנכון היא החלק המאתגר. גביים מצופים בזהב הם מצוינים, מכיוון שהם מסוגלים לעמוד בטמפרטורות גבוהות של קרינת IR ואינם מתחמצנים. יש גם אלומיניום באיכות גבוהה, שמשמש בדרך כלל לשימוש בגלים קצרים.
אך יש בעיה: החום גורם לחומרים להתעוות. אם המעטפת של המכשיר אינה מותאמת לטמפרטורות הגבוהות, המתכת תתעוות. אפילו עיוות קטן יכול לגרום ל”נקודות קרות” על הוופר. זו בעיה גדולה.
הפחתת הפליטות של פחמן
להיות “ירוקים” במפעלי שבבים אינו קשור ללמפות מיוחדות או למושגים מורכבים. זה קשור לחוקי הפיזיקה הבסיסיים.
על ידי כיווץ נקודת ההתרכזות של קרינת IR, אנו מונעים בזבוז אנרגיה בחימום המכשיר והאוויר סביבו. בנוסף, רפלקטורים טובים מאפשרים להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות רבה יותר. זה אומר פחות קילוואט-שעה לכל וופר.
רק תשומת לב: כשמכווצים את קרינת IR, הדברים נהיים חמים מאוד במהירות. כדאי לבדוק את מנגנוני השליטה בטמפרטורה. אחרת, עלולים להרוס את פני השטח של הוופר לפני שמבינים מה קורה.